פסק דין אישור הסדר פשרה בת"צ 61171-12-22

לפני כבוד השופט אבי פורג

המבקשים: 1. יניב להב 

2. רוני פצ'ה 

3. עינב כהן 

4. אורי זוננטל 

5. אלעד שדמות 

6. יובל אלפרן 

7. גיא לוי 

ע"י ב"כ עוה"ד אמיר ישראלי 

נגד

המשיבים: 1. יוניברסל מוטורס ישראל בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד שמואל אוסלנדר ועוה"ד יעקב מוסקונה

2. GM-GENERAL MOTORS COMPANY 

ע"י ב"כ עוה"ד יוסי אשכנזי ועוה"ד יצחק שרגאי

חקיקה שאוזכרה: 

חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006: סע'  19, 19 (א), 19(ב)(1)

חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981

חוק המכר, תשכ"ח-1968: סע'  15

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), תשל"ט-1978

פקודת הנזיקין [נוסח חדש]

חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973

חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979

מיני-רציו:

* אושר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה בטענות לקיומה של "תקלה סדרתית" בכלי רכב מסוימים, אשר נובעת מתכנון לקוי או פגם בייצור.

* דיון אזרחי – תובענה ייצוגית – אישור הסדר פשרה

* הגנת הצרכן – תובענה ייצוגית – אישור הסדר פשרה

.

בקשה מוסכמת לאישור הסדר פשרה במסגרת תובענה ייצוגית שעניינה טענות המבקשים לפיהן בכלי רכב מסוימים קיימת "תקלה סדרתית" הנובעת מתכנון לקוי או פגם בייצור.

.

בית המשפט המחוזי אישר את ההסדר ופסק:

הסדר הפשרה עם המשיבות ראוי, הוגן וסביר בעניינם של חברי הקבוצה ועונה על דרישות סעיף 19 (א) בחוק תובענות ייצוגיות. ההסדר עונה על הסיכויים והסיכונים הטמונים בבקשת האישור, בהתחשב במשאבים ובזמן השיפוטי שהיו כרוכים בניהול התיק, ובקשת האישור עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית. המשיבה 1 התחייבה להרחבת האחריות ולפיצוי מי שנשא בעלות התיקון. המשיבה 1 אף התחייבה ליידע את כלל מרכזי השירות מטעמה על אודות הרחבת האחריות, כך שהיא תיושם בכל כלי רכב שיגיע לאחד ממרכזי השירות ויהיה זכאי לתיקון במסגרת הרחבת האחריות. 

הצדדים המליצו כי המשיבות תשלמנה גמול למבקשים בסך כולל של 102,612 ₪, בתוספת מע"מ בחלוקה שווה ביניהם וכן ישלמו למבקשים את החזר הוצאותיהם בסך של 21,060 ₪ (כולל מע"מ). הסכומים המוצעים עולים לכאורה בקנה אחד עם התועלת הצפויה בהתאם להסדר הפשרה לחברי הקבוצה, אך זאת בכפוף למימוש ביצוע התיקון/החזר על ידי חברי הקבוצה הרלוונטיים ב- 425 כלי רכב לפחות לפי הדו"ח שיוגש בסוף התקופה.

  (אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית)

לפני בקשה מוסכמת לאישור הסדר פשרה מתוקן (להלן: "הסדר הפשרה") בין המבקש 1, יניב להב; המבקש 2, רוני פצ'ה; המבקשת 3, עינב כהן; המבקש 4, אורי זוננטל; המבקש 5, אלעד שדמות; המבקש 6 יובל אלפרן; המבקש 7, גיא לוי (להלן: "המבקשים") ובין המשיבה 1, יוניברסל מוטורס ישראל בע"מ (להלן: "המשיבה 1" או "UM") והמשיבה 2, GM-General Motors Company (להלן: "המשיבה 2" או "GM") (המשיבות 1 ו-2 יכונו להלן: המשיבות") (להלן: "הבקשה") במסגרת התובענה הייצוגית שהוגשה בתיק שבכותרת (להלן "התובענה") לפי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: "החוק"). 

רקע והשתלשלות ההליך

1. התובענה והבקשה לאשרה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") עניינן טענות המבקשים לפיהן, בכלי רכב מדגם "שברולט סילברדו" משנות המודל (האמריקאיות) 2016 עד 2018, קיימת במערכת האוריאה בכלי הרכב האמורים ובכלי רכב נוספים מתוצרת GM, "תקלה סדרתית" הנובעת מתכנון לקוי או פגם בייצור. לבקשת האישור צורפה חוות דעתו של המומחה משה קלמן. 

המבקשים טענו בבקשת האישור, כי מערכת האוריאה בכלי רכב מתוצרת GM משנת המודל 2010 ואילך, אשר תפקידה להפחית את זיהום האוויר במנועי דיזל, היא מערכת מורכבת ומסובכת, ונתונה לתקלות תדירות שונות וחוזרות ברכיביה השונים. המבקשים ציינו בבקשת האישור כי רכיבים אלה אינם מסופקים על ידי המשיבות בנפרד, ותקלות במערכת מאלצות את בעלי הרכב להחליף את מיכל האוריאה הפנימי כולו, על כל רכיביו. המבקשים הוסיפו וציינו כי כאשר מתעוררת תקלה במערכת האוריאה, מופיעה התראה בלוח המחוונים ברכב, ובהדרגה מוגבלת פעולת המנוע, קודם בהפחתת מהירות הנסיעה האפשרית ובסוף, השבתת המנוע כליל. המבקשים טענו, כי בשל התקלות התדירות במערכת האוריאה, שעלות תיקונן גבוהה ולאור אי הנוחות הנגרמת למשתמשים בכלי הרכב כתוצאה מתקלות אלה, בעלי רכבים רבים מנתקים אותה כליל, על מנת לאפשר פעולה תקינה של מנוע הדיזל (המערכת אינה דרושה לפעולת המנוע, אלא להפחתת זיהום האוויר), ובכך נגרמת הגדלה רבה של זיהום האוויר מפעולת המנוע.

המבקשים טענו עוד, כי GM מודעת היטב לתקלות במערכת האוריאה בכלי הרכב המיוצרים על ידיה והיא פרסמה מספר הרחבות אחריות בארה"ב, במסגרתן ניתנה אחריות מורחבת ל-10 שנים למערכת האוריאה לדגמי כלי רכב משנות המודל 2016-2010. המבקשים טענו כי המשיבות מעולם לא לקחו אחריות בישראל על התקלות והליקויים במערכת האוריאה , למרות שבארה"ב פירסמה GM את קיום התקלות והרחיבה את האחריות למערכת. במסגרת בקשת האישור ביקשו המבקשים בין היתר, להורות למשיבות לתקן ללא עלות את התקלות במערכת האוריאה בכלי הרכב ולפצות את חברי הקבוצה. המבקשים העריכו כי סכום הנזק הכולל עולה על 3 מיליון ₪. 

2. כעולה מהבקשה, עוד בטרם הוגשה תשובת המשיבות לבקשת האישור, הצדדים החלו לנהל משא ומתן. עוד עולה מהבקשה, כי עמדת המשיבות לבקשת האישור הייתה כי מערכת האוריאה הותקנה לראשונה בכלי רכב מתוצרת GM (יצרנית כלי הרכב) עם מנועי דיזל בשנת המודל  (Model Year) 2010, על מנת להתאימם לדרישות רגולטוריות בארה"ב ובאירופה, בקשר עם פליטת מזהמים מכלי רכב. מערכת האוריאה המקורית הייתה חדשנית ומורכבת ביותר עת הוחל לעשות בה שימוש לראשונה. בשנים הראשונות שיעור התקלות במערכת האוריאה היה גבוה יחסית לסטנדרט שהציבה לעצמה GM כיצרנית רכב מובילה. במשך הזמן הכניסה GM שיפורים ושינויים רבים במערכת, ובכלל זה שינויים ביחידת הבקרה של המנוע (Engine Control Unit) ובמיכל בו נעשה שימוש במערכת. בשנים 2016 ו-2017 הודיעה GM על הרחבת האחריות (Special Coverage Adjustment) לרכיבים של מערכת אוריאה שהותקנו בכלי רכב מדגמים מסוימים (ובכללם רכבי "שברולט סילברדו") בעלי מנועי דיזל מתוצרתה משנת המודל 2015-2010. הרחבות האחריות ניתנו לתקופה של עשר שנים או עד 193,000 ק"מ (לפי המוקדם). העתקי הרחבות האחריות הנ"ל, כפי שהוצאו בארה"ב על ידי GM, צורפו כנספחים 5א ו-5ב לבקשת האישור. הרחבות האחריות נתנו מענה מקיף והולם לבעלי כלי הרכב. משמעות הרחבת האחריות היא כי בעלי כלי הרכב אינם נושאים בעלות תיקון תקלה המופיעה במהלך תקופת האחריות המורחבת. בהתאם לכך (א) אם מתעוררת תקלה במהלך תקופת האחריות המורחבת, מבוצע התיקון ללא עלות לבעל הרכב; (ב) אם נשא בעל הרכב בעבר בעלות תיקון תקלה שאירעה עוד בטרם פורסמה האחריות המורחבת, מקבל בעל הרכב החזר כספי מלא של עלות התיקון. בניגוד לנטען בבקשת האישור, הרחבת האחריות הנ"ל לכלי רכב בעלי מנועי דיזל מתוצרת GM משנות המודל 2015-2010 הוחלו גם בישראל. כמו כן, בניגוד לרושם העולה מבקשת האישור נטען כי, בעלי כלי הרכב משנות המודל הנ"ל היו מודעים היטב להרחבות האחריות, ושיעור מימוש הרחבות האחריות בישראל היה גבוה ומשמעותי. כך, מתוך 6,415 כלי הרכב שעליהם חלו הרחבות האחריות הללו, 3,300 כלי רכב נזקקו לתיקון התקלה ותוקנו על חשבון המשיבות. מדובר בשיעור מימוש של 51.4% שהינו גבוה אף משיעור המימוש בארה"ב. הדברים עולים בבירור גם מנספחי בקשת האישור, בהם ישנן התייחסויות רבות של בעלי כלי רכב המודעים לקיומן של הרחבות האחריות ולתנאיהן. לכן ביחס לרכבים משנות המודל 2015-2010 לא יכולה לקום כל עילת תביעה. 

בארה"ב הוענקה אחריות מורחבת גם בהתייחס לכלי רכב מדגמים מסוימים (ובכללם רכבי "שברולט סילברדו") משנת המודל 2016 (נספח 6 לבקשת האישור), אולם הדבר נעשה מסיבה ייחודית שאינה רלוונטית לשוק הישראלי: רגולציה מחמירה במדינת קליפורניה, ארה"ב, בתחום זיהום האוויר, שלפיה אם שיעור התקלות בקשר לרכיבים שנועדו למנוע זיהום אוויר עולה על 4%, על יצרן הרכבים ליתן מענה לתקלות בדרך של הארכת אחריות או ביצוע קריאה חוזרת. לאור רגולציה מחמירה זו, הודיעה GM על הרחבת אחריות בארה"ב גם עבור רכיבים מסוימים משנת המודל 2016, אולם צורך שכזה לא התעורר בישראל או במדינות אחרות. בין שנת המודל 2016 לבין שנת המודל 2017 שינתה GM את מערכת האוריאה בכלי הרכב מתוצרתה שינוי מהותי שהביא לצניחה דרמטית בשיעור התקלות, ירידה של 95%-85% בשיעור התקלות בדגמי הרכב הרלוונטיים, והחל משנת מודל זו שיעור התקלות במערכת האוריאה אינו גבוה משיעור התקלות העלולות להתעורר באופן רגיל במערכות כלי רכב כתוצאה מבלאי טבעי עם חלוף הזמן. מערכת האוריאה בכלי הרכב משנת המודל 2017 ואילך תקינה ומתפקדת היטב ולכן לא היה צורך כי GM תעניק למערכת האוריאה בכלי רכב אלה הרחבת אחריות באף מדינה בעולם, לרבות לא בארה"ב, ולא הוגשה נגד GM כל תביעה ייצוגית בעניין זה בארה"ב או במדינה אחרת כלשהי. העובדה שגם בארה"ב לא ניתנה הרחבת אחריות למערכת האוריאה בכלי הרכב משנת המודל 2017 ואילך, למרות הרגולציה המחמירה ביותר הקיימת בתחום זה בקליפורניה, מלמדת כשלעצמה כי אכן אין כל תקלה במערכת אוריאה בכלי רכב משנת מודל זו ואילך. מדובר ברכבי עבודה מאסיביים (שממילא חוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981, אינו חל עליהם), שמערכותיהם נתונות לבלאי ולשחיקה כתוצאה משימוש אינטנסיבי, ואין לראות בעיה מיוחדת דווקא במערכת האוריאה. תקלות המופיעות בתקופת האחריות מכוסות ממילא במסגרת האחריות. 

שיעור התקלות בכלי הרכב משנות המודל של רכבי המבקשים היה רגיל וסביר, ולא עורר צורך באחריות מיוחדת מעבר לאחריות היצרן המקורית (3 שנים או 100,000 ק"מ לפי המוקדם). לפיכך טענו המשיבות כי אין ולא יכולה להיות למבקשים עילת תביעה כלשהי כלפי המשיבות וממילא בכל הנוגע לכלי הרכב משנת מודל 2017 ומשנתונים קודמים חלה התיישנות לפי סעיף 15 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, מאחר שחלפו למעלה מארבע שנים מאז מסירתם לרוכשי כלי הרכב. התיישנות זו שהיא התיישנות מהותית (להבדיל מדיונית) משמיטה למעשה את הבסיס מתחת לבקשה ולתובענה. כן נטען כי למשיבות טענות ממשיות וכבדות משקל גם לגבי אי התאמתה של התובענה להתברר כתובענה ייצוגית. 

3. בהמשך לאותם מגעים כאמור לעיל, הגישו הצדדים ביום 3.3.24 הסדר פשרה לבית המשפט. ביום 4.3.24 לאחר עיון בהסדר הפשרה האמור, קבעתי את הבקשה לאישור הסדר הפשרה לדיון וביקשתי הבהרות שונות מהצדדים. 

ביום 6.3.24 הגישו המבקשים תצהיר בהמשך להחלטתי מיום 4.3.24 כאמור. 

ביום 10.6.24 התקיים דיון בנוכחות הצדדים והוריתי לצדדים להגיש בקשה מתוקנת לאישור הסדר פשרה, ואכן ביום 6.9.24 הוגשה הבקשה המתוקנת לאישור הסדר פשרה בענייננו. 

4. ביום 8.9.24 לאחר עיון בהסדר הפשרה האמור, בתצהירים ובהודעה שצורפה, ניתנה החלטתי בדבר פרסום הודעה על הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה והעברת העתקים ממנה לגורמים הנדרשים. 

ביום 29.9.24 הודיעו המשיבות כי הפרסומים בוצעו כנדרש ומסמכי התובענה וההסדר הועברו לגורמים המפורטים בהחלטה. לא הוגשו הודעות פרישה או התנגדויות להסדר הפשרה האמור, פרט לעמדת היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "היועמ"ש") שהוגשה ביום 19.1.25, ועליה השיבו הצדדים ביום 25.2.25.

5. ביום 3.3.25 לאחר שקראתי את עמדת היועמ"ש ואת תשובת הצדדים לעמדה כאמור, ביקשתי לקבל התייחסות מטעם המשיבה 1 למספר נושאים שעלו בהסדר הפשרה, ואכן ביום 6.4.25 הגישה המשיבה 1 עמדה מפורטת מטעמה בהתאם להחלטתי. 

עיקרי הסדר הפשרה

6. הגדרת הקבוצה

בבקשת האישור (עמ' 3) הוגדרה הקבוצה כך:

"כלל הלקוחות אשר רכשו רכבים מתוצרת המשיבה 2 מסוג שברולט סילברדו (או רכבים מסוג אחר בה ותקנת מערכת אוריאה דומה או זהה לרבות סוואנה וכיוצ"ב) וסבלו/יסבלו מתקלות במערכת האוריאה."

בהסדר הפשרה (בסעיף 2) הוגדרה הקבוצה כדלקמן:

"כלל הלקוחות אשר קנו רכבים מתוצרת המשיבה 2 מסוג שברולט סילברדו (או רכבים מסוג אחר בהם מותקנת מערכת אוריאה דומה או זהה, לרבות סוואנה וכיו"ב) משנות המודל (האמריקאיות) 2016-2010 וסבלו/יסבלו מתקלות במערכת האוריאה." 

קיימים אמנם הבדלים הנוגעים בעיקר לשנות המודל הספציפיות של הרכבים הנכללים בהסדר הפשרה, כאשר השינוי נעשה נוכח עמדת המשיבות שהוצגה למבקשים במשא מתן כאמור לעיל ואני סבור, כי אין בכך כדי לשנות מהרציונל של הגדרת הקבוצה כפי שהובאה בבקשת האישור ובפרט כאשר צומצמה הגדרת הקבוצה.

לפיכך, לאחר אישור הסדר הפשרה, הצדדים יעדכנו תוך 7 ימים את פנקס התובענות הייצוגיות בהגדרה של הקבוצה המעודכנת על פי הסדר הפשרה. 

7. עיקרי הסדר הפשרה

א. הרחבת האחריות הנוספת 

 בהתאם להסדר הפשרה המתוקן, הוסכם כי הרחבת האחריות הנוספת תחול בישראל גם על כלי הרכב משנת המודל 2016 (בהתאם לתנאיה בארה"ב ולסוגי הרכבים המכוסים במסגרתה), ובמסגרת זו תבצע המשיבה 1 דיוור ישיר לבעלי כלי הרכב הרלוונטים, באמצעות משרד התחבורה וקבלן המשנה שלו, חברת אנייה, על אודות הרחבת האחריות החלה על רכביהם. עוד הוסכם, שהמשיבות תשבנה כספים לבעלי כלי הרכב הרלוונטים שהרחבת האחריות הנוספת חלה עליהם אם אלה שילמו מכיסם עבור התיקון הנכלל בהרחבת האחריות לפני המועד בו יינתן להסדר הפשרה תוקף של פסק דין. 

בנוסף הוסכם, כי המשיבה 1 תבצע דיוור ישיר לבעלי כלי רכב בעלי מנועי דיזל מתוצרת GM משנות המודל 2015-2014, באמצעות משרד התחבורה וקבלן המשנה שלו, חברת אנייה, על אודות הרחבת האחריות החלה על רכביהם (שכן אפשר שזו עודנה בתוקף). בהסדר הפשרה הובהר, כי ההסכמות האמורות הושגו למרות שהרחבת האחריות לכלי הרכב משנות המודל 2015-2010 כבר הוחלו ויושמו בישראל באופן מלא ואפקטיבי. כך מתוך 6,415 כלי הרכב שעליהם חלו הרחבות האחריות הללו, 3,300 כלי רכב נזקקו לתיקון התקלה ותוקנו על חשבון המשיבות. מדובר בשיעור מימוש של 51.4% שהוא גבוה משיעור המימוש בארה"ב. בנסיבות אלו, ציינו הצדדים בהסדר הפשרה כי לא עולה הצורך לקביעת מנגנון להחזר כספי ביחס לבעלי רכבים אלו. 

הצדדים הבהירו עוד, כי הוסכם בהסדר הפשרה, שיבקשו מבית המשפט לאשר את הסתלקותם של המבקשים מהעילות בבקשת האישור, תוך דחיית תביעתם האישית, בכל הנוגע לכלי רכב מתוצרת GM עם מערכת אוריאה (בהם כלי רכב מדגם "שברולט סילברדו"),משנות המודל (האמריקאיות) 2017 ואילך. כמו כן הוסכם שהמבקשים ובא כוחם לא יהיו מעורבים, ישירות או בעקיפין, בכל תובענה או בקשה אחרת נגד המשיבות או מי מטעמן ביחס לרכבים אלה. 

יישום הסדר הפשרה

ב. דיוור ישיר לבעלי כלי הרכב בהווה ובעבר ופרסום הודעות באתר האינטרנט של המשיבה 1 

 בתוך 21 יום מהמועד שבו יינתן להסדר הפשרה תוקף של פסק דין תפנה UMI למשרד התחבורה לצורך איתור כתובות בעלי כלי הרכב הרלוונטים (קרי, משנת המודל האמריקאית 2016) ובעלי הרכבים משנות המודל 2015-2014, בהווה ובעבר, על פי מרשם הנתונים של משרד הרישוי. לצורך זה. תמסור UMI למשרד התחבורה את כל מספרי השלדות של כלי הרכב הרלוונטים (1,649 כלי הרכב הרלוונטים ו-2,480 רכבים משנות המודל 2015-2014). עד 90 יום מהמועד שבו פסק הדין בו יאושר הסדר הפשרה יהפוך חלוט, תבצע UMI דיוור ישיר של מכתבים לבעלי כלי הרכב, באמצעות משרד התחבורה וקבלן המשנה של משרד התחבורה (חברת "אנייה"). 

 במסגרת ההודעה שתישלח כאמור לכל אחד מבעלי הרכב, יודיעו המשיבות לבעלי כלי הרכב כי כלי הרכב שבבעלותם או שהיו בבעלותם נכללים במסגרת הרחבת האחריות הנוספת. בהודעה יפורטו תנאי הרחבת האחריות ותקופת האחריות המורחבת ובעניינם של כלי הרכב הרלוונטים (בלבד) גם הזכאות להחזר כספי עבור תיקון התקלה במידה שבעל כלי הרכב נשא בעבר בעלות התיקון (לפני המועד בו יינתן להסדר הפשרה תוקף של פסק דין) וכתובות דואר ודוא"ל למשלוח המידע והמסמכים לשם קבלת ההחזר הכספי. בהודעה יובהר, למען הסר ספק, כי ההחזר הכספי יינתן אך ורק עבור תיקון הכלול במסגרת הרחבת האחריות שבוצע בתקופה שקדמה למועד בו ניתן להסדר הפשרה תוקף של פסק דין. נוסח ההודעה המורחב לבעלי כלי הרכב הרלוונטים וכן נוסח ההודעה לבעלי כלי הרכב משנות המודל 2015-2015 צורפו כנספחים 3 ו-3א לבקשה לאישור הסדר פשרה. 

 בנוסף הוסכם כי הודעה על הרחבת האחריות הנוספת תתפרסם גם באתר האינטרנט של UMI. כן תתפרסם באתר האינטרנט של UMI הודעה ביחס להרחבת האחריות הקיימת לרכבים משנות המודל (האמריקאיות) 2015-2014.

UMI  תפעל ליידע את כלל מרכזי השירות מטעמה על אודות הרחבת האחריות, כך שהיא תיושם בכל כלי רכב שיגיע לאחד ממרכזי השירות ויהיה זכאי לתיקון במסגרת הרחבת האחריות. 

ג. השבה כספית

כל אחד מבעלי הרכב הרלוונטים שנשא לפני המועד בו יינתן להסדר הפשרה תוקף של פסק דין בעלות תיקון הכלול במסגרת הרחבת האחריות הנוספת, יהיה זכאי להחזר כספי של הסכום ששולם על ידיו, בכפוף לתנאים המפורטים להלן. הצדדים הבהירו כי תשלום זה יבוצע אך ורק לבעלי כלי רכב שנשאו בעלות תיקון מערכת האוריאה בעקבות תקלה במערכת ולא כתוצאה מסיבה אחרת (כמו למשל אירוע תאונתי, פגיעה חיצונית כלשהי, שינויים שבוצעו בכלי הרכב וכיו"ב). 

ההשבה הכספית כפופה לתנאים כלהלן:

ג.1 בעלי כלי הרכב יעבירו לUMI בדוא"ל או לכתובת למשלוח דואר שיפורטו בהודעה שתישלח אליהם, את המסמכים המפורטים להלן: צילום תעודת זהות של בעל כלי הרכב, צילום שיק מבוטל; אישור על ניהול חשבון של בעל כלי הרכב; העתק חשבונית מס (מקור או העתק נאמן למקור) של מוסך מורשם מטעם משרד התחבורה שביצע את תיקון מערכת האוריאה. חשבונית המס תהיה מופנית אל בעל כלי הרכב, ערוכה כדין ויצוינו בה במפורש תיקן מערכת האוריאה הנכלל בהרחבת האחריות המק"טים של החלפים שנעשה בהם שימוש, עלות החלפים והעבודות ומספר הרישוי של כלי הרכב.

ג.2 בעל כלי הרכב יחתום על טופס ייעודי שיצורף להודעה שיקבל ואשר יכלול נוסח הצהרה (ללא אישור עו"ד), במסגרתו יצהיר בעל כלי הרכב כי התיקון אכן בוצע ברכבו בעלות שצוינה בחשבונית ובעקבות תקלה במערכת האוריאה, וכי אכן נשא בעלות התיקון. בעל כלי הרכב יתבקש להצהיר גם האם ניכה מס תשומות בגין התיקון שביצע ברכב (בעל רכב שלא נשא בעלות המע"מ לא יהיה זכאי להחזר מרכיב זה). במידת הצורך, יתבקש בעל כלי הרכב להשלים פרטים ומסמכים הנדרשים באופן סביר לשם מימוש זכאותו, בהתאם לדרישה שתופנה אליו מאת UMI. 

ג.3 המועד האחרון להעברת כל המסמכים הנדרשים כמפורט לעיל, ביחד עם הטופס הייעודי וההצהרה יהיה 6 חודשים ממועד משלוח ההודעות לבעלי כלי הרכב. הזכאות לקבלת החזר כספי תפקע לגבי חבר קבוצה שלא יקיים את המפורט לעיל עד למועד זה. 

ג.4 ההחזר הכספי יהיה בסכום של 4,846 ₪ (4,142 ₪ בתוספת מע"מ), בהתאם לעלות התיקון המקסימלית של מערכת האוריאה במרכזי השירות המורשים של UMI, ויכלול אך ורק את התיקון הכלול במסגרת הרחבת האחריות. 

ג.5 ההחזר הכספי ישולם לבעלי כלי הרכב עד 90 יום לאחר המועד האחרון למשלוח פניות ל-UMI, באמצעות העברה בנקאית לחשבונות הבנק של בעלי כלי הרכב, על פי הנתונים שיעבירו ל-UMI  כמפורט לעיל. 

ד. מפקח/ממונה טכני

הצדדים ימנו את מהנדס הרכב מר דוד נמרי, לתפקיד המפקח/הממונה הטכני לצורך יישום הוראות הסדר הפשרה. המינוי יעמוד בתוקפו החל ממועד אישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט ובמהלך כל תקופת יישומו. המשיבות יישאו בעלות שכרו של המפקח. תפקידו של המפקח יהיה להכריע בכל מחלוקת שתתעורר לגבי זכאות של חבר קבוצה לתיקון במסגרת הרחבת האחריות הנוספת או לקבלת החזר כספי, לרבות בשאלת האותנטיות והמהימנות של הבקשה לקבלת החזר כספי וצרופותיה, תקינותה ועמידתה בתנאים הקבועים בהסדר. שמו של המפקח וכתובת דוא"ל לצורך משלוח פניות לפי ההסדר יצוינו בהודעות שיישלחו אל בעלי כלי הרכב. בכל מקרה שבו תידחה פנייה של בעל כלי רכב לתיקון במגרת הרחבת האחריות או לקבלת החזר כספי, תעביר UMI את כל החומרים שיתקבלו אצלה מאת בעל כלי הרכב ישירות לידי המפקח לשם הכרעתו בבקשה לתיקון/קבלת החזר כספי, תוך יידוע בעל כלי הרכב על דחיית הבקשה והעברתה להכרעת המפקח. הכרעתו של המפקח תינתן תוך 30 יום ממועד קבלת הפנייה אליו, ותועבר במקביל ל-UMI ולבעל כלי הרכב. הכרעתו של המפקח תהיה סופית ולא יהיה עליה ערעור. המפקח יחתום על כתב סודיות מתאים בטרם יחל בתפקידו (כתב ההסכמה של המפקח צורף כנספח 4 לבקשה).

ה. החלת הרחבת האחריות הנוספת בישראל על פי תנאיה המקוריים בארה"ב

תיקון התקלה בהרחבת האחריות, בלא עלות לבעל הרכב, עד 10 שנים או 193,000 ק"מ ממועד עליית הרכב לכביש, לפי המוקדם ביניהם, כמפורט במסמך הארכת האחריות שצורף כנספח 6 בקשת האישור.

ו. הודעה על סיום ביצוע הסדר הפשרה

עד לחודש ינואר 2027, או עד 45 יום לאחר המועד בו יסתיימו כל הפעולות שעל המשיבות לבצע על פי המפורט בסעיפים 7ב-7ה לעיל, לפי המאוחר, יגישו המשיבות הודעה על סיום ביצוע הסדר הפשרה. 

8. מעשה בית דין וויתור על תביעות וטענות

בסעיף  4 להסדר הפשרה צויין כך:

"4.1 פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהווה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה, כדלקמן:

4.1.1 ביחס לכלי הרכב הרלוונטים משנת מודל 2016, חברי הקבוצה יוותרו ויתור סופי ומוחלט על כל טענה, תביעה או זכות, ככל שקיימת להם, נגד המשיבות, שתיהן יחד וכל אחת לחוד, או מי מטעמן, בכל עניין הקשור או הנובע מהטענות, העילות או הנזקים המופיעים בתובענה או בבקשת האישור, ועל כן יהיו מנועים מהגשת תביעה, אישית או ייצוגית, נגד מי מהמשיבות או נגד צדדים קשורים להן או שפועלים מטעמן, בכל עניין מבין העניינים המנויים בסעיף זה;

4.1.2 ביחס לכלי הרכב משנות המודל 2015-2014, חברי הקבוצה יהיו מנועים מהגשת תביעה ייצוגית או בקשה לאישור בעניינים משוא בקשת האישור, שכבר נידונו והוסדרו בעניין זה. ואולם, משהסדר הפשרה אינו קובע מנגנון להחזר כספי ביחס לבעלי רכבים אלו, הם לא יהיו מנועים מלהגיש תביעה אישית. יובהר כי המשיבות שומרות על כל טענות ההגנה העומדות להן ושיעמדו להן, לרבות טענות שיהוי והתיישנות;

4.1.3 ביחס לכלי הרכב משנות המודל 2013-2010, שתקופת הרחבת האחריות שניתנה להם כבר הסתיימה, לא ייצור הסדר הפשרה מעשה בית דין. גם בהתייחס לבעלי כלי רכב אלה, שומרות המשיבות על כל טענות ההגנה העומדות ושיעמדו להן, לרבות שיהוי והתיישנות."

9. המלצה בדבר גמול , שכ"ט ובקשה לפטור מתשלום חלקה השני של האגרה

במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה הבהירו הצדדים כי אוכלוסיית כלי הרכב הרלוונטים בישראל מונה 1,649 כלי רכב. עלות ההטבה לבעלי כלי הרכב (במונחי מחיר לצרכן)- תיקון (או החזר כספי) במסגרת הרחבת האחריות, עומדת על סך של 4,846 ₪ (4,142 ₪ בתוספת מע"מ) לכל מקרה. לפי נתוני המשיבות והערכותיהם, במהלך כל תקופת האחריות המורחבת (10 שנים או 193,000 ק"מ ממועד עליית הרכב לכביש) צפויה להופיע התקלה, בסה"כ, בשליש (33%) מכלי הרכב הרלוונטים. לאור האמור השווי הכספי של הרחבת האחריות הוא 2,665,300 ₪ (עלות תיקון- 4,846 ₪ כפול 550 כלי רכב, שהם שליש מ-1,649 כלי רכב). לסכומים אלו יש להוסיף את הערכת המשיבות לגבי עלויות יישום הוראות ההסדר העשויות להגיע לכ-50,000 ₪, בהתחשב בין היתר בעלויות משלוח ההודעות לבעלי כלי הרכב ולשכרו של המפקח. 

בהתחשב באמור, הסכימו הצדדים, כי המשיבות ישלמו למבקשים גמול בסך כולל של 102,612 ₪ בתוספת מע"מ בחלוקה שווה ביניהם וכן ישיבו למבקשים את החזר הוצאותיהם בסך של 21,060 ₪ (כולל מע"מ), בגין חוות דעת המומחה שהוגשה ביחד עם בקשת האישור (שעלותה הייתה 21,060 ₪) וכן את החזר חלקה הראשון של אגרת בית המשפט ששולמה במועד הגשת בקשת האישור (בסך של 5,671 ₪). 

כן הסכימו הצדדים כי המשיבות ישלמו לב"כ המבקשים שכר טרחה בסך של 412,448 ₪ בצירוף מע"מ כדין.  

הצדדים ציינו בבקשה לאישור הסדר הפשרה, כי שכר הטרחה לבאי כוח המבקשים וכן הגמול למבקשים אינם על חשבון חברי הקבוצה והם משולמים על ידי המשיבות בנוסף להחזר הכספי הניתן לחברי הקבוצה ולעלויות התיקונים במסגרת הרחבת האחריות. 

הצדדים המליצו כי הגמול, החזר ההוצאות ושכר הטרחה ישולמו באמצעות העברה בנקאית לב"כ המבקשים ויהוו תשלום מלא וסופי עבור הגמול, ההוצאות ושכר הטרחה. ב"כ המבקשים והמבקשים עצמם ימסרו לבאי כוח המשיבות אישורי ניהול ספרים ואישורים על פטור מניכוי מס במקור, ובהעדר אישור ינוכה מס במקור כדין. 

עוד המליצו הצדדים, כי הגמול, החזר ההוצאות וכן 70% משכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום מהמועד שבו פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהפוך חלוט. התשלומים יבוצעו כנגד מסירת חשבוניות מס כדין, ופטור מניכוי מס במקור שימסרו לידי באי כוח המשיבות (או מי מהם) טרם ביצוע התשלומים. 

יתרת שכר הטרחה תשולם בתוך 21 יום לאחר הגשת ההודעה על סיום ביצוע הסדר הפשרה כמפורט בסעיף 7ו' לעיל. התשלומים יבוצעו כנגד חשבוניות מס כדין ופטור מניכוי מס במקור, שימסרו לידי ב"כ המשיבות (או מי מהם) טרם ביצוע התשלום. 

כן הוסכם בין הצדדים במסגרת הסדר הפשרה, כי המשיבות תישאנה במלוא עלויות ביצוע ההסדר, ובכלל זה: עלות פרסומים בעיתונות, עלות הדיוור לחברי הקבוצה, עלות ההשבה הכספית לחברי הקבוצה ובכל עלות אחרת שתידרש, לצורך יישום הסדר הפשרה. 

עוד הוסכם, כי ככל שבית המשפט לא יפטור את המבקשים מתשלום חלקה השני של אגרת בית המשפט כמבוקש בבקשה לאישור הסדר פשרה, יישאו המשיבות גם בסכום זה.

מאחר ונוכח הצהרות המשיבות שלא ניתנה גם בארה"ב הרחבת אחריות לרכבים משנת מודל 2017 ואילך, הגיעו הצדדים למסקנה כי אין מקום להמשיך את הליכי בקשת האישור והתובענה בשם בעלי רכבים אלה, ובקשת ההסתלקות ודחיית תביעתם האישית של אותם מבקשים בעלי רכבים משנת מודל 2017 ואילך מתקבלת.

10. בקשה לפטור ממינוי בודק

הצדדים ביקשו לפטור אותם ממינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק. 

11. עמדת היועמ"ש והתשובות לעמדתו

א. היועמ"ש הגיש כאמור הודעה ביחס לבקשה לאישור הסדר הפשרה. 

לעניין גובה ההחזר הכספי לבעלי כלי הרכב שנשאו בעלות תיקון מערכת האוריאה, לאור העובדה שלפי נתוני המבקשים בסעיפים 43-21 לבקשת האישור, מדובר לעיתים בסכומים גבוהים מאד, הציע היועמ"ש לבית המשפט לקבל נתונים ולבחון האם גובה ההחזר המקסימלי במסגרת הסדר הפשרה בסך כולל של 4,846 ₪ סביר בנסיבות העניין. 

לעניין שכר הטרחה, טען היועמ"ש כי מכיוון שקיימת אי וודאות בנוגע למימוש הפיצוי על ידי חברי הקבוצה, מוצע שלא לאשר מראש גובה שכר הטרחה והגמול, אלא לגזור מהנתונים בפועל, לפי כמות האנשים שתעשה שימוש באחריות המורחבת ותקבל החזרים, כך שסכום שכר הטרחה ייקבע כנגזרת של מימוש הפיצוי בפועל על ידי חברי הקבוצה (לפי מספר חברי הקבוצה שיעשו שימוש באחריות), בהתאם לאמור בע"א 2046/10 עזבון המנוח שמש נ' רייכרט [נבו] (23.5.12). אחרת נטען, כי יוצא שהתועלת לקבוצה מנותקת משכר הטרחה באופן שאינו תואם את הרציונליים של חוק תובענות ייצוגיות המבוססים על קשירת קשר בין התועלת לחברי הקבוצה לבין התגמול למייצגים. באמצעות קשירת קשר מהותי בין הפיצוי לקבוצה לבין התשלום לב"כ המבקשים, יתומרץ האחרון לפקח על מימוש הסדר הפשרה בפועל. 

לעניין הכרעת המפקח/הממונה הטכני ליישום הוראות ההסדר, סבר היועמ"ש כי יש לאפשר לצרכנים לערער על הכרעתו של המפקח, ואין מקום לקבוע כי הכרעתו של המפקח היא סופית ללא אפשרות ערעור. 

היועמ"ש אף התנגד למתן פטור מחלקה השני של האגרה וזאת בהעדר טעמים מיוחדים כנדרש. 

ב. הצדדים הגישו תשובה משותפת לעמדת היועמ"ש. 

בכל הנוגע לעמדת היועמ"ש לגבי פרסום נתוני צריכת הדלק, הבהירו הצדדים, כי ב"כ המשיבה 2 שוחח בעניין זה עם ב"כ היועמ"ש שהבהיר כי מדובר בהערה כללית של המדינה שאינה רלוונטית במישרין להסדר הפשרה בענייננו. 

בכל הנוגע להערת היועמ"ש בעניין ההחזר הכספי לבעלי כלי הרכב הרלוונטיים, ציינו הצדדים כי הם סבורים שעניין זה כבר קיבל מענה שלם ומלא בבקשת לאישור הסדר פשרה. סכום ההחזר המקסימלי, 4,846 ₪ לא נקבע באופן שרירותי אלא על פי "עלות התיקון המקסימלית של מערכת האוריאה במרכזי השירות המורשים של UMI ..." כפי שנכתב בתצהיר המפורט שצורף לבקשה לאישור הסדר הפשרה המתוקן. בנסיבות האמורות סבורים הצדדים כי מדובר בסכום סביר, שנקבע על פי נתוני עלות אמיתיים.

לעניין הערת היועמ"ש בנוגע לשכר טרחת ב"כ המבקשים טענו המבקשים כי הפיצוי המוענק בהתאם להסדר הפשרה הוא בין השאר פיצוי בדמות "הארכת אחריות" לתקופה בת 10 שנים (או 193,000 ק"מ) לרכבים משנת ייצור 2016 (נמסרו ללקוחות גם במהלך שנת 2017). כלומר מדובר באחריות שעתידה להסתיים בתוך שנת 2027. האחריות בה מדובר מעניקה פיצוי אחורה ללקוחות שכבר חוו את התקלה ושילמו בעבור תיקונה. לקוחות שטרם חוו את התקלה (או כאלה שיחוו אותה פעם נוספת) לא ידרשו לשלם בעבוד תיקונה בהתאם לתנאי האחריות כפי שסוכמו. בנוסף כולל ההסדר גם פרסום של דבר האחריות ללקוחות שרכשו רכבים מהשנים 2015-2014 כאשר גם לפרסום האמור יש ערך מבחינת חברי הקבוצה. בנסיבות האמורות ובשים לב להיקפו של התיק ולמען היעילות, הוסכם בין הצדדים להעריך את שווי הארכת האחריות על בסיס נתוניה של המשיבה, כאשר מסכום זה נגזרים שיעורי שכר הטרחה והגמול העומדים יחד על סך של 515,060 ₪ (שווי האחריות לפי נתוני המשיבות הינו בסך של 2,665,300 ₪). שכר הטרחה והגמול המצרפי הינם בשיעור מצרפי של פחות מ-20% משווי האחריות המוערך (כ-19.3%) כך שגם בהינתן סטייה של עד 30% בהערכת שווי האחריות כלפי מטה, עדיין מדובר בסכומים סבירים. הצדדים בחרו לנהוג כך בשל גודל התיק המצומצם יחסית ועל מנת שלא להכביר עלויות נוספות הנדרשות למעקב אחר ביצוע ההסדר עד לשנת 2027, ובהינתן שממילא האחריות העתידית הינה בעלת ערך עצמאי. לטענת הצדדים, במידה והיו הצדדים קובעים כי שכר הטרחה הינו תלוי מימוש, הרי ממילא היה נפסק שכר הטרחה בשיעור קבוע מראש בגין חלקה של האחריות שהינו ממועד מתן פסק הדין (מועד שלא היה ידוע לצדדים מראש) ועד לסיום האחריות במהלך שנת 2027. בנוסף, בגין פיצוי לעבר הייתה נפסקת מקדמה בשיעור משמעותי וזאת בהתאם לפסיקה. בנסיבות העניין ועל מנת לחסוך בעלויות הסכימו הצדדים לקבוע את שיעור שכר הטרחה מראש תוך שהם לקחו בחשבון שתיתכן סטייה של לפחות 30% בין הערכותיהם המבוססות על נתוני המשיבה ובין שווי האחריות בפועל. הצדדים סבורים כי בנסיבות העניין מדובר בבחירה סבירה שניתן לאשר. ככל שייבחר בית המשפט להתנות את שכר הטרחה במימוש, באופן כלשהו, הרי שממילא יש לקבוע כי שיעור שכר הטרחה קבוע בגין התועלת העתידית של ההסדר (מתן האחריות קדימה לרכבים משנת 2016 ופרסום מתן דבר האחריות לרכבי 2015-2014) ולקבוע שיעור משמעותי של מקדמה שאינה תלויה במימוש בגין הפיצוי אחורה (וזאת מבלי לחרוג כלפי מעלה מהסכום עליו המליצו הצדדים). 

בכל הנוגע להערת היועמ"ש בעניין הכרעת המפקח, טענו הצדדים כי תפקידו של המפקח הוא להכריע במחלוקות שיתעוררו בין המשיבות לבין חבר קבוצה לגבי זכאותו לתיקון במסגרת הרחבת האחריות הנוספת או לקבלת החזר כספי. המפקח הוא "ערכאת הערעור" ומדובר בגורם מקצועי, חיצוני ובלתי תלוי המתמנה על ידי שני הצדדים. יצירת ערכאת ערעור נוספת שנייה לגבי מחלוקת בעלת אופי מקצועי, בעניין ששוויו הכספי הוא אלפי ₪ בודדים תסרבל מאד את ההליך ותייקר אותו ואין לה הצדקה בנסיבות ההסדר. 

בכל הנוגע להתנגדות היועמ"ש למתן פטור מחלקה השני של האגרה טענו הצדדים כי אין לקבל את התנגדות היועמ"ש ויש לקבל את בקשתם למתן הפטור בהתחשב בנימוקים השונים שהעלו בתשובתם כאמור. 

ג. ביום 3.3.25 ביקשתי לקבל מהמשיבות הסברים נוספים בנוגע לגובה ההחזר הכספי. 

ביום 6.4.25 ניתנה עמדת מפורטת מטעם המשיבה 1, כאשר בעמדה האמורה צוין כי הצדדים (קרי גם המבקשים) סבורים כי נוכח האמור בעמדה, סכום ההחזר שנקבע בהסדר הפשרה ראוי וסביר בנסיבות העניין.  

הכרעה ואישור הסדר הפשרה

12. סעיף 19 לחוק קובע כך:

"(א)בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.

...

(ג)(1)החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:

(א)הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;

(ב)עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין; 

(ג)עיקרי הסדר הפשרה; 

(2)בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה: (א)הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

(ב)התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן; 

(ג)השלב שבו נמצא ההליך; 

(ד)חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5); 

(ה)הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה; 

(ו)העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר."

13. הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא:

"כלל הלקוחות אשר קנו רכבים מתוצרת המשיבה 2 מסוג שברולט סילברדו (או רכבים מסוג אחר בהם מותקנת מערכת אוריאה דומה או זהה, לרבות סוואנה וכיו"ב) משנות המודל (האמריקאיות) 2016-2010 וסבלו/יסבלו מתקלות במערכת האוריאה." 

14. עילות התובענה נגד המשיבות: עילות התביעה כפי שפורטו בבקשת האישור הן הפרת הוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב) תשל"ט-1978; התרשלות לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש); הפרת הוראות חוק המכר, תשכ"ח-1968; הפרת הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (לרבות חוסר תום לב, הפרת חובת גילוי והטעיה); עשיית עושר ולא במשפט לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979; והפרת הוראות חוק הגנת הצרכן. 

15. השאלות המשותפות לחברי הקבוצה: השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה הן, בין היתר, האם לחברי הקבוצה עומדות עילות משפטיות זהות כלפי המשיבות כאמור לעיל; והאם נגרם לחברי הקבוצה נזק בגין מעשיהן ומחדליהן הנטענים של המשיבות, הן נזק ממוני והן נזק שאינו ממוני. 

16. הסעדים שנתבעו כפי שפורטו בבקשת האישור המתוקנת הם: להורות למשיבות לזמן את בעלי הרכבים הנכללים בהגדרת הקבוצה להחלפה יזומה של מיכלי האוריאה על חשבונם וכל חלק אחר הנדרש לצורך החלפה זו; להורות למשיבות לפרסם אודות קיומה של תקלה סדרתית במיכלי האוריאה; להורות למשיבות לתקן ללא עלות (עבודה וחומרים) מכאן ולהבא את התקלות במערכת האוריאה גם ברכבים הרלוונטים לתביעה, וכל תקלה נוספת כתוצאה מתקלה זו לרבות החלפת כלל החלקים הנדרשים לצורך תיקון זה ו/או כנובע ממנו; להורות למשיבות לפרסם ברבים הצעה לחברי הקבוצה שנאלצו לנתק את מערכת האוריאה לחברה מחדש על חשבון המשיבות. 

17. סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין 

לאחר עיון בהסדר הפשרה ובטענות הצדדים, אני סבור כי הסדר הפשרה עם המשיבות ראוי, הוגן וסביר בעניינם של חברי הקבוצה ועונה על דרישות סעיף 19 (א) בחוק. 

ההסדר עונה על הסיכויים והסיכונים הטמונים בבקשת האישור, בהתחשב במשאבים ובזמן השיפוטי שהיו כרוכים בניהול התיק, חלף אישור הסדר הפשרה, עד להכרעה חלוטה. 

הסדר הפשרה קובע כי המשיבה 1 תבצע דיוור ישיר לבעלי כלי הרכב הרלוונטיים (קרי, משנת המודל האמריקאית 2016) בהווה ובעבר שכולל כאמור הרחבת האחריות שהוצאה בעבר על ידי GM בארה"ב בלבד למערכות האוריאה בכלי רכב משנת המודל 2016 גם בישראל (אוכלוסייה פוטנציאלית של 1,649 כלי רכב), כך שכל מי שמחזיק בכלי רכב רלוונטים לשנת המודל לעיל יהנה מהרחבת האחריות (שהיא בתוקף עד לחלוף 10 שנים ממועד מסירת הרכב או עד להגעה ל – 193,000 ק"מ, לפי המוקדם), ומי שנשא בעלות התיקון במערכת האוריאה בעבר בכלי הרכב הרלוונטים (גם אם כבר אינו מחזיק בכלי הרכב) יהיה זכאי להחזר כספי. בנוסף, קובע הסדר הפשרה כי המשיבה 1 תבצע דיוור ישיר לבעלי הרכבים משנות המודל 2015-2014, בהווה ובעבר, על פי מרשם הנתונים של משרד הרישוי, באמצעות משרד התחבורה וקבלן המשנה שלו, חברת אנייה, על אודות הרחבת האחריות החלה על רכביהם. עוד תפרסם המשיבה הודעות באתר האינטרנט שלה בנוגע להרחבת האחריות הנוספת לרכבים. המשיבה 1 אף התחייבה במסגרת הסדר הפשרה לפעול וליידע את כלל מרכזי השירות מטעמה על אודות הרחבת האחריות, כך שהיא תיושם בכל כלי רכב שיגיע לאחד ממרכזי השירות ויהיה זכאי לתיקון במסגרת הרחבת האחריות. 

במסגרת הסדר הפשרה הסכימו הצדדים, כי סכום ההחזר הכספי יעמוד על סך של עד 4,846 ₪, בהתאם לעלות התיקון המקסימלית של מערכת האוריאה במרכזי השירות המורשים של UMI, ויכלול אך ורק את התיקון הכלול במסגרת הרחבת האחריות. 

היועמ"ש כאמור טען כי יש מקום לקבל נתונים נוספים ולבחון האם גובה ההחזר סביר בנסיבות העניין. לאחר שקראתי בעיון את עמדת המשיבה 1 שהוגשה ביום 6.4.25 בהתאם להחלטתי מיום 3.3.25 בעניין עלויות תיקוני המערכת למבקשים, אני סבור כי העמדה האמורה נותנת הסבר מספק בעניין גובה העלויות, כאשר העמדה אף נתמכה בתצהיר וגם במכתב מהנדס הרכב דוד נמרי ומשכך אני קובע כי סכום ההחזר שנקבע בהסדר הפשרה, אשר נקבע על פי נתוני עלות אמיתיים הינו ראוי וסביר בנסיבות העניין.

בהסדר הפשרה מונה גם המהנדס דוד נמרי לתפקיד המפקח/הממונה הטכני לצורך יישום הוראות הסדר הפשרה. היועמ"ש טען כאמור, כי אין מקום לקבוע כי הכרעתו של המפקח נמרי הינה סופית ללא אפשרות ערעור. לאחר שקראתי את טענות הצדדים, אני סבור שבמקרה דנן אין לקבל את טענת היועמ"ש. מדובר במפקח שהינו איש מקצוע חיצוני אשר התמנה בהסכמה על ידי המבקשים והמשיבות ואיני רואה מקום בנסיבות האמורות כאשר מדובר בהחלטה מקצועית, לסרבל את ההליך ולקבוע מנגנון ערעור על החלטתו, דבר שיהיו לו השלכות כלכליות נוספות. 

נוכח כל האמור לעיל, אני סבור, כי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. הסדר הפשרה מעניק תועלת לחברי הקבוצה הזכאים, כאשר הוא כולל הרחבת האחריות לכלי הרכב הרלוונטים בישראל ומתן החזר כספי ראוי וסביר לבעל רכב שתיקן את מערכת האוריאה ברכבו לפני החלת הרחבת האחריות הנוספת בישראל והוא בעצם מעניק לחברי הקבוצה סעד של פיצוי ככל שהוכחה זכאותם לפיצוי. לפיכך, אני סבור שמדובר בסעד הולם, וניהול ההליך לא היה מביא בהכרח לתועלת גדולה יותר לקבוצה. 

בהתחשב בכל האמור לעיל וכן בהתחשב בכך שהסדר הפשרה הושג בשלב מקדמי טרם נשמעה בקשת האישור לגופה, בכך שיש בהסדר הפשרה להביא לחסכון בזמנו של בית המשפט והצדדים, ובהתחשב בסיכויי התביעה ובהסדר הכולל גם סעד מתאים, אזי אני סבור כי הסדר הפשרה עונה על הסיכויים והסיכונים הטמונים בבקשת האישור כאמור לעיל, וכן אני קובע כי בקשת האישור עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית. 

18.  לבית המשפט לא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה או בקשות ליציאה מהקבוצה, פרט לעמדת היועמ"ש אליה התייחסתי לעיל.

אשר על כן ובהתאם לכל הנימוקים שלעיל, יש לאשר את הסדר הפשרה המוצע וליתן לו תוקף של פסק דין. 

19. פטור ממינוי בודק 

במקרה דנן, איני סבור כי יש צורך במינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק. הבודק ממונה בכדי לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, על מנת לשמור על האינטרסים של הקבוצה ולהבטיח שההסדר ראוי וסביר וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. 

בענייננו, אני סבור שהסדר הפשרה מבטיח את התכליות האמורות. 

20. גמול למבקשים ושכר טרחת עורך הדין המייצג והבקשה לפטור מתשלום חלקה השני של האגרה

הצדדים כאמור המליצו כי המשיבות תשלמנה גמול למבקשים בסך כולל של 102,612 ₪, בתוספת מע"מ בחלוקה שווה ביניהם וכן ישלמו למבקשים את החזר הוצאותיהם בסך של 21,060 ₪ (כולל מע"מ), וישיבו להם את חלקה הראשון של אגרת בית המשפט ששולמה במועד הגשת בקשת האישור (בסך של 5,671 ₪). כן המליצו הצדדים כי המשיבות ישלמו לב"כ המבקשים שכר טרחה בסך של 412,448 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סה"כ מבוקש גמול ושכר טרחה בסך מצרפי של 515,060 ₪ בתוספת מע"מ.

היועמ"ש טען כאמור, כי נוכח אי הוודאות הקיימת בנוגע למימוש הפיצוי על ידי חברי הקבוצה, אין לאשר מראש את גובה שכר הטרחה, אלא לגזור את הסכום מהנתונים בפועל, כך שסכום שכר הטרחה יקבע כנגזרת של מימוש הפיצוי בפועל על ידי חברי הקבוצה. 

לטעמי, שכר הטרחה והגמול המוצע עולים לכאורה בקנה אחד עם התועלת הצפויה בהתאם להסדר הפשרה לחברי הקבוצה, אך זאת בכפוף למימוש ביצוע התיקון/החזר על ידי חברי הקבוצה הרלוונטיים ב- 425 כלי רכב לפחות לפי הדו"ח שיוגש בסוף התקופה, כפי שיפורט להלן. 

הצדדים הבהירו כי אוכלוסיית כלי הרכב הרלוונטים בישראל מונה 1,649 כלי רכב. עלות ההטבה לבעלי כלי הרכב (במונחי מחיר לצרכן), תיקון (או החזר כספי) במסגרת הרחבת האחריות, עומדת על סך של 4,846 ₪ (4,142 ₪ בתוספת מע"מ) לכל מקרה. לפי נתוני המשיבות והערכותיהם, במהלך כל תקופת האחריות המורחבת (10 שנים או 193,000 ק"מ ממועד עליית הרכב לכביש) צפויה להופיע התקלה, בסה"כ, בשליש (33%) מכלי הרכב הרלוונטים. לאור האמור, השווי הכספי של הרחבת האחריות הוא 2,665,300 ₪ (עלות תיקון- 4,846 ₪ כפול 550 כלי רכב, שהם שליש מ-1,649 כלי רכב). כלומר הסכום המצרפי של הגמול ושכר הטרחה המבוקש הוא בשיעור של 19.3% מסכום הפיצוי היה והתקלה תופיע בשליש מכלי הרכב הרלווונטיים ותתוקן על חשבון המשיבה או ישולם החזר על ידה בגין התיקון שבוצע קודם למועד מתן פסק הדין.

בהתחשב בכל האמור לעיל, כאשר במקרה דנן, המבקשים ובא כוחם פעלו על מנת לחסוך בזמן שיפוטי ועל מנת להביא להטבה משמעותית בדבר הסדר שמעניק תיקון או פיצוי לחברי הקבוצה. ב"כ המבקשים והמבקשים נטלו על עצמם גם סיכון בהגשת התובענה ובניהולה, וכן השקיעו בה השקעה לא מועטה, לרבות ניהול המו"מ לקרות ההסדר. לפיכך, מצאתי את הסכומים המומלצים כגמול למבקשים וכשכר טרחה לבאי כוחם, סבירים והולמים את נסיבות ההליך כפוף למימוש התיקון ו/או מתן החזר ב-  425 כלי רכב או יותר בתקופת האחריות המורחבת, כלומר בתקופה של 7 שנים לאחר חלוף תקופת האחריות הרגילה ששם התיקון נעשה ממילא על חשבון המשיבה במסגרת האחריות רגילה, לפי הדו"ח שיוגש בסוף התקופה. 

היה ובמסגרת ההודעה על השלמת ההסדר, המימוש באותן 7 שנים בסיום התהליך יהיה במספר כלי רכב נמוך מ – 425 , יתרת שכר הטרחה והגמול בשלב השני תשולם בהתאם לחלק היחסי שמומש מתוך 425 כלי רכב (במקרה כזה, היה ותידרש הפחתה בהתאם לשיעור המימוש, שיעור ההפחתה בגמול ובשכר הטרחה יהיה שווה). 

נוכח האמור ובשונה מבקשת הצדדים, אני מורה כי  החזר ההוצאות, הגמול ושכר הטרחה ישולמו כדלקמן: 

א. החזר ההוצאות של המבקשים בסכום שנתבקש (21,060 ₪ כולל מע"מ),  50% מהגמול המבוקש בסך של 102,612 ₪ בתוספת מע"מ כדין  ו-50% משכר הטרחה המבוקש בסך של 412,448 ₪ בצירוף מע"מ כדין, ישולמו למבקשים ולבא כוחם, תוך 30 ימים מהמועד שבו פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהפוך חלוט. התשלומים יבוצעו כנגד מסירת חשבוניות מס כדין, ופטור מניכוי מס במקור שימסרו לידי באי כוח המשיבות (או מי מהם) טרם ביצוע התשלומים. תשלום זה ישולם בכל מקרה ולא יוחזר גם אם המימוש יהיה ב- 212 כלי רכב בלבד או במספר נמוך יותר.

ב. יתרת שכר הטרחה והגמול המבוקשים תשולם למבקשים ולבא כוחם, בתוך 21 יום לאחר הגשת ההודעה על סיום ביצוע הסדר הפשרה כמפורט בסעיף 7ו' לעיל בכפוף להגשת תצהיר מטעם המשיבות לגבי היקף המימוש כאמור לעיל, כאשר גובה התשלום הכולל של הגמול ושכר הטרחה כפוף לשיעור מימוש ההסדר על ידי חברי הקבוצה כאמור לעיל. 

המשיבות תישאנה במלוא עלויות ביצוע ההסדר, ובכלל זה: עלות פרסומים בעיתונות, עלות הדיוור לחברי הקבוצה, עלות ההשבה הכספית לחברי הקבוצה וכל עלות אחרת שתידרש, לצורך יישום הסדר הפשרה. 

בכל הנוגע להשבת עלות האגרה עבור החלק הראשון, בהתאם להסכמת הצדדים, אני מורה, כי המשיבות ישיבו למבקשים את החלק הראשון של אגרת פתיחת ההליך בסך של 5,671 ₪ כמבוקש. 

במסגרת בקשתם לאישור הסדר הפשרה, ביקשו הצדדים כאמור פטור מתשלום חלקה השני של האגרה וזאת כפי שהבהירו בתשובתם לעמדת היועמ"ש בשל סיום ההליך בשלב מוקדם ולאור החסכון המשמעותי במשאבים ובזמן שיפוטי יקר. 

בענייננו, לאחר ששקלתי את הטיעונים שהעלו המשיבות, לא מצאתי כי הם עולים כדי טעמים מיוחדים המצדיקים בענייננו מתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה. הצדדים אכן חסכו מזמנו של בית המשפט והגיעו להסדר הפשרה אך בנסיבות מקרה זה אין בכך די לטעמי על מנת לפטור את את המשיבות מתשלום חלקה השני של האגרה.   

סוף דבר

21. אני מאשר את הסדר הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין. כן אני מאשר את הסתלקותם של המבקשים מהעילות בבקשת האישור, תוך דחיית תביעתם האישית, בכל הנוגע לכלי רכב מתוצרת GM עם מערכת אוריאה (בהם כלי רכב מדגם "שברולט סילברדו"),משנות המודל (האמריקאיות) 2017 ואילך.

22.אני מאשר גמול למבקשים ושכר טרחה לבא כוחם כאמור בסעיף 20 לעיל. 

23. עד לחודש ינואר 2027, או עד 45 יום לאחר המועד בו יסתיימו כל הפעולות שעל המשיבות לבצע על פי המפורט בסעיפים 7ב-7ה לעיל, לפי המאוחר, יגישו המשיבות הודעה עם תצהיר על סיום ביצוע הסדר הפשרה ופרטיו. 

431324 הצדדים יגישו לאישורי תוך 14 יום נוסח של המודעה השנייה בדבר אישור הסדר הפשרה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק, שבה יפורטו הפרטים הקבועים כנדרש בחוק. לאחר מתן האישור לנוסח המודעה, המודעה תפורסם תוך 10 ימים בשני עיתונים רבי תפוצה, באותיות שגודלן לא יפחת מ- 3 מ"מ. בנוסף, תפורסם המודעה (יחד עם הסדר הפשרה ופסק הדין) באתר האינטרנט של המשיבה (עם לינק מעמוד הבית של המשיבה) עד לסיום ביצוע הסדר הפשרה.

המשיבה תישא בעלות הפרסום.